יום ראשון, 30 בדצמבר 2012

2013




מוכנים? כבר מתחילים....

זה הזמן להתארגן מחשבתית על החלטות לשנה החדשה. כל הדברים הקטנים שתכננתם לשנות, לעשות, להגשים. השנה החדשה תיכף כאן, עם ניחוח של המון אפשרויות חדשות. אפשר להודות ולהניח לשנה הנוכחית, לשים את כל האכזבות, התסכולים והכשלונות בצד ולהתחיל לנשום אויר חדש, נקי יותר.
זה הזמן למלא את הבטן בהבטחות חדשות, בתקוה ובאמונה שהשנה הזו תהיה טובה אפילו יותר מקודמתה...


וכדי לעזור לכם להיכנס לאוירה הנכונה הנה כמה צלילים שעושים נעים בבטן.






יום חמישי, 27 בדצמבר 2012

רק כאב הגעגוע



שנה חלפה.
שנה חלפה מלכתך, מעזיבתך את הגוף הקטן, התינוקי שכל כך חיכיתי לו. שנה שלמה שאני חסרה אותך.
החיים כמו חזרו למסלולם, עבודה, שגרה, חיים. רק החלל שהותרת בגופי עוד מייחל אלייך.

לא חולף יום מבלי שאחשוב עלייך אהובה שלי. אני מתבוננת בתינוקות שנולדו יחד איתך והם כבר כמעט עושים את צעדיהם הראשונים, ממלמלים מלמולים ככל התינוקות, צוחקים בקול, מוחאים כפיים, מתרפקים על הוריהם. הם כולם ישנם ורק את אינך...
בכורה שלי, ראשונה שלי, תמה שלי, נוחי על משכבך בשלום. אמא אוהבת וזוכרת אותך תמיד.


"בגופי עובר הרעד
רוח גדולה תיקח אותי
נומי נומי רחוקה את
אהובתי שלי

כמו חלום או תעתוע
את חיוכך אשא עמי
רק כאב הגעגוע
לא יעזוב אותי

נומי ילדה שלי..."







יום שבת, 22 בדצמבר 2012

Per Breiehagen

אי אפשר לעמוד בפני תמונות החג החורפיות של הצלם Per Breiehagen. מה שהתחיל כפרוייקט אישי של צילום ביתו בת השלוש Anja הפך לפרוייקט פירסומי מאוחר יותר ועם זאת הפנטזיה נשמרת,חג המולד, האיילים, השלג האינסופי  והמתיקות של הפעוטה הזו, פשוט אי אפשר להישאר אדישים. את הסדרה המלאה ניתן לראות באתר האישי של הצלם.












יום שישי, 14 בדצמבר 2012

א' טבת



הנה מסתיים התאריך העברי של יום לידתה של תמה.
איכשהוא חשבתי שיהיו לי יותר מלים או יותר אומץ לבטא אותן, אבל אני מעדיפה לא להילחם במה שלא מתאפשר כרגע.
אז הפעם לא במילותיי שלי, יונתן רזאל מבטא את כל מה שאני מרגישה.
אני חושבת ששתינו היינו שמחות שפשוט תקשיבו.





יום שני, 10 בדצמבר 2012

חם ומתוק



טוענים שאת הסופגניות המציאו בגרמניה, לא יודעת מי, אבל יכול להיות שזו היתה עוד מזימה גרמנית לגרום ליהודים (השמנמנים ממילא) להשמין עוד קצת מנחת? ועוד בפקודה? למשך שמונה ימים?
זה מתכון לצרבת זה בטוח....מצד שני, איך אפשר בלי? אז בין אם אתם קונים את שלכם במאפיה מפונפנת, בסופר השכונתי, בקופונים, או בכלל מכינים לבד, עם שמרים, בלי שמרים, אפויות, מצופות, ממולאות או פשוט בלי כלום, עם חור בלי חור, אפשר להשתגע מרוב מבחר, אבל אחת לפחות חייבים....
חייבים או לא חייבים? וירטואלית לפחות?






מתכון לסופגניות קטנות וממזריות ששונות מכל מה שהכרתם עד היום, יען כי הן מלאות בטעמי גבינת ריקוטה ולימון אפשר למצוא אצל Rachel מהבלוג Elephantine
את המתכון המלא ותמונות מגרות שמתחשק לטרוף את המסך אפשר למצוא בבלוג A Cup Of Jo יש עוד חצי שבוע לחנוכה, תוכלו לגוון בהדלקת הנרות הבאה....






ולסיום גילוי מופלא ונוסטלגי שמצאתי ב Baierblog. מכונה קטנה שמייצרת שלושים מיני דונאטס בכל הפעלה... Have I Died And Gone To Heaven?
להשיג באמאזון ($120)



חנוכה שמח שיהיה לכולנו! מלא אור ושמן לרוב.



יום ראשון, 9 בדצמבר 2012

אור

 




"חושך מגרשים רק על ידי כך שמרבים באור..." (הרב דוד סתיו)

המשפט הזה על נגזרותיו הרבות מופיע כמעט בכל מקום. כביכול קלישאתי אבל עבורי בימים אלה הוא מזור גדול. לפעמים נדמה שלחושך יש כח גדול יותר, אבל כשאני מתבוננת היטב, אני מגלה את האור ואת הנסים שסביבי זוהרים בכל כך הרבה צבעים ובעצמה ענקית. רק להתבונן ולאפשר לאור להיכנס פנימה ולחלחל אל כל הפינות.....


אור גדול מאיר הכל
ויותר כבר לא צריך לשאול
אני בא ללמוד ממה שטוב ולחיות
להתחיל הכל מהתחלה
כמו לנשום בפעם הראשונה





יום שישי, 7 בדצמבר 2012

מתכווצים ומתרחבים



לימים שבהם אני מרגישה אמיצה. היום היה כזה. וגם לימים שבהם אני מבוהלת ומפוחדת והאומץ מתנדף ממני והלאה....(Etsy)


(via Design is Mine)



יום שבת, 1 בדצמבר 2012

אלה דברים שאותי משמחים

הלילה ישנתי מצוין, השכנים מעליי לא גררו רהיטים על הבוקר (מחזה נדיר כאן ולכן ראוי לציון...), השמש מאירה לי מכל החלונות הפתוחים ואני אחרי הקפה של בוקר שבת. נראה לי שזה הזמן להתעסק שוב בקטנות.

כן, שמש בחוץ אבל מבלי שנרגיש יתגנב לכאן החורף בתוך כמה שבועות (כל הגשמים עד אז עדיין נחשבים סתיו למרות שיש שמתעקשים שמרגע שירד הגשם זה לא משנה אם קוראים לזה סתיו או חורף, זה חורף)
אז לחורף צריך להתכונן, לקבל אותו מאובזרים כראוי לא?
שתהיה לכם שבת מענגת...

גרביים ארוכות ומחממות של  Oysho שאמנם אין להם סניפים בארץ, אבל זו חנות הו כה נהדרת שאם מזדמן לכם להיות בארצות הניכר, עשו לעצמכם טובה וכנסו אליה....





כשהראש עטוף היטב וחמים לנו מצב הרוח מיידית משתפר. כובע פסגת ההר של Donna Wilson  קורץ גם הוא לעונה הלבנה (למרות שהסיכוי לכך בת"א הוא אפסי אבל לדמיין ולפנטז תמיד אפשר)





קרדיגן של  Zara בצבע האהוב עליי



גם את הבית אפשר להלביש באוירה חורפית..כזו שתגרום לנו לרצות לגרוב גרביים חמימות ולהכין סיר מרק. טפט האיילים המוזהבים של Anthropologie יקר אימים אבל אם מניחים אותו על קיר אחד בלבד אולי זה לא כל כך נורא, והוא בעיקר מעורר השראה...





ואם כבר בסיר מרק עסקינן, יש שלב בבישול המרק שבו הוא הגיע לרתיחה וצריך להשאיר את המכסה פתוח רק קצת...זה השלב שבו המכסה אף פעם לא שועה לרצונותינו ועושה מה שמתחשק לו, Lid Sid יבוא לעזרתנו בדיוק כאן. חוץ מזה שהמראה של סיד העומד לטבוע חינני ומשעשע וזה חשוב לא פחות...





ולסיום, המסר של ההדפס הסוער של Emily למילותיה של לואיזה מיי אלקוט ("נשים קטנות") הוא בדיוק מה שאני מנסה ללמוד בימים אלה, להשיג כמובן בEtsy