Look At My Shoes

יש פה מכורים לנעליים? מי שמכיר אותי יודע שזה הדבר הראשון שאני מתעכבת עליו אצל אחרים, שזה הדבר  שיכול לשמח אותי יותר מכל. תמיד היה ככה ותמיד יהיה ככה.

כרגע הכי משמחים אותי מגפי Blundstone היפים והחדשים שלי, א-ו-ש-ר!!!!!



הסרטון שכובש השבוע את הרשת הוא של אלון המתוק בהופעה של פורטיס, מבצעים את "נעליים", איך לא?

את השרשרת הגאונית מהתמונה למעלה אפשר להשיג כאן

שוב פעם חורף

החורף מנסה לתת עוד פוש אחרון, רגע לפני שיפציע פה אביב ומיד אחריו קיץ מהביל, ונכון שעוד נתגעגע לימים הקרים, לגשם, שלא לדבר על מי שמצליח לקבל קצת שלג, אבל למה תמיד ביום רביעי? (כשאני צריכה לעמוד בפקקים), הנה נסיון להמתיק קצת את האפרוריות הרטובה והקרה הזאת.
לכו לתפוס מחסה...


בלונדון יש יותר סרטים, בלונדון מוזיקה טובה, בלונדון אנשים יותר אדיבים...וגם תמיד תמיד גשום
הדפס יפהפה של Blancucha ב  ETSY

סיכות מתוקות שאפשר להצמיד לדש הסוודר או המעיל שלכן

הדפס מצוין, מתאר בדיוק מה שאני מרגישה. להשיג כאן 

 מה צריך ביום גשום יותר ממגפיים מתוקים כאלה? אפשר היום למצוא כמעט בכל חנות מגפי גומי צבעוניים שעושים מצב רוח שטותי

כפפות מחממות שיזכירו לכם מה באמת חשוב בחיים

אני פורים? אני?

פורים שוב בפתח ואני מתאמצת לחבב אותו, כי זה לא קורה לי באופן טבעי. לא יודעת מה יש בחג הזה שכל כך לא מושך אותי. זה לא הילדים המתוקים בתחפושות (אם כי הידיעה שהשנה אני לא צריכה להלביש ולפשוט להם את התחפושת המון פעמים ביום נעימה לי), זאת לא ההשתטות שבעניין, זה כמובן לא המסיבות ובטח לא אזני ההמן (המממ...פרג, אגוזים, שוקולד) ובכל זאת. אז במסגרת המאמצים לחבב אותו עליי, מצאתי כמה קישורים מתוקים ברוח החג...

מה דעתכם על תחפושת משפחתית? ועוד של החיה האהובה עליי...

ולקטנטנים שעוד אי אפשר ממש לחפש אותם..... 18$ ב ETSY

כלב הים המתוק לילדים ולמבוגרים ב Vik Prjonsdottir

כל העיצובים בחנות האיסלנדית הזו מושפעים ממיתולוגיות עתיקות ובע"ח מציאותיים ודמיוניים, פורים כל השנה מצמר כבשים משובח...

והתחפושת האולטימטיבית והכי מתוקה מבחינתי היא מקס מ"ארץ יצורי הפרא", אחד מספרי הילדים האהובים עליי והתחפושת פשוט מושלמת. אפשר לקנות כאן ואפשר גם להכין לבד.

איכה תגיע הדוגית לחוף?

דוגית נוסעת, מפרשיה שניים
ומלחיה - נרדמו כולם.
רוח נושבת על פני המים
ילד פוסע על החוף דומם.

ילד פעוט הוא ועגום עיניים
שוטפים המים...למרחק אין סוף...
אם לא יעורו כל מלחיה
איכה תגיע הדוגית לחוף?

(נתן יונתן)

 

 

משפרי מצב רוח

לא היום הכי מוצלח שלי, מהורהר, מבולבל, מאכזב ואלה מגיעים בדיוק כשבניתי על יום מוצלח ומחויך....
מנסה לשפר את מצב הרוח עם כמה קטנות ולזכור שמחר ממש מעבר לפינה ומחר אני פוגשת את הילדים בגן אז הוא בטח יהיה מחויך ומחבק לפחות בחציו הראשון. עד אז אתחיל באלה......


כל יום, גם הגרוע ביותר מורכב גם מרגעים נעימים

  


חותכני עוגיות מתוקים. אפשר להחליף את האותיות או להשתמש בביטויים מוכנים, אבל אפשר בעצם לכתוב עליהן מה שמתחשק באותו רגע ובסוף גם לזלול את העוגיות (בזה אני ממש מצטינת)

היום נזכרתי כמה אני אוהבת תפוחים וכמה הירקן השכונתי בעצם נחמד וחבל לוותר על ביקורים בחנות שלו, אז קניתי לי כמה אדומים.

את המשפט הזה אני צריכה לשנן, במיוחד היום

ושיר שקצת שיפר לי את מצב הרוח, קצת ריגש ולא פחות הדמיע אותי ואני מקדישה אותו היום לחברה חדשה שלי (זה לא מובן מאליו בגילי) שמגיע לה גם מצב רוח טוב.

 

יצירתיות

תקוה

הדפס של Ian Coyle

Maddie On Things - מסעה של כלבה אחת

Maddie On Things הוא פרוייקט יומי מתמשך של הצלם האמריקאי Theron Humphrey שיצא למסע ברחבי ארה"ב למשך שנה אחת עם כלבתו מאדי. הכלבה מדגמנת יציבות על גבי תיבות דואר, טרקטורים, אופניים, ומצולמת במקומות שונים בכל אחת מחמישים המדינות. אפשר כמובן לרכוש את ההדפסים או לצפות בהם ב Tumblr שנקרא  Maddie The Coonhound

Forest Friends

איור יפהפה של Paola Zakimi 

(20$)

הורות מודרנית

אפרופו יום המשפחה, הציצו על הקריקטורה המצוינת של ה"ניו יורקר"

רגעים של אימהות

פורטרטים של אימהות יומיומית מאמא אחת ממש לא שיגרתית.....

 

 

 

 

 

 

(כל התמונות באדיבות Pinterest)

אם וביתה

via Etsy

מחר יחול יום המשפחה, כמו בכל שנה בל' בשבט. אני בוחרת להמשיך להתייחס אליו כאל יום האם כפי שהיה בשנות ילדותי.

השנה הפכתי לראשונה לאמא ובפעם הראשונה הייתי אמורה לחגוג כשביתי בחיקי. היא אמנם אינה נוכחת אבל אני ממשיכה להיות אמא שלה, כל הזמן.

תמה היא שהפכה אותי לאמא שלה, שלימדה אותי את  הפרק הראשון באימהות. האחים שלה, לכשיבואו ילמדו אותי את פרקי ההמשך. המשפט בראש הרשומה מעביר באופן מדויק את תחושותיי בימים אלה; 

While We Try To Teach Our Children All About Life, Our Children Teach Us What Life Is All About

השנה גם למדתי להכיר מחדש את אמא שלי. את תעצומות הנפש שלה, את יכולתה להכיל אותי בכל רגע בו הייתי זקוקה לה. אולי זאת הזדמנות טובה להודות לך אמא, על שאת מאפשרת לי בכל רגע נתון להיות פשוט מי שאני עם כל מה שיש בי, על שאת מסכימה לגדול יחד איתי ולהתרחב כל צרכי. 

הוידאו הבא מבקש להעביר מלים טובות של אם לביתה, דומות לאלה שאני אשמח להעביר לבנותיי (ולבניי), בבוא היום.

דרך האבנים הצהובות

via Otcamethesun

לא מצליחה עדיין לפענח בדיוק למה, אבל בכל פעם שאני רואה את התמונה הזאת אני דומעת.
הולכת לחקור את "הקוסם מארץ עוץ" מחדש ולהעמיק בו עד שאצליח לפענח מה בתוכי קורא לי לעשות את זה.

הקוסם מארץ עוץ/סלמן רושדי
הקוסם מארץ עוץ-הספר המוער/ל. פרנק באום
הקוסם מארץ עוץ-הסרט

האמת היא ש...

via Design is  Mine

שמח במטבח

המטבח הזה יפהפה! בארגון, הצבעוניות, הגודל, הכל אומר בואו לבשל פה, לאכול פה, להיות פה, הכל אומר נינוח ופשוט....

שני המקומות בהם אני מבלה הכי הרבה שעות בימים אלה הם הבית ובתי הקפה בעיר. עם הזמן אני לומדת להעריך מחדש את המטבח. נכון שישנם ימים בהם כל מה שיש לי כח לעשות זה לפתוח שקית במבה אבל יש גם ימים בהם נחה עליי הרוח ואני שוב נהנית לבשל. הצטברו אצלי כמה ענייני מטבח חביבים, ואף על פי שאני לא אדם של גאדג'טים אלא של פרקטיקה, הם בכל זאת לכדו את תשומת הלב שלי...אולי כי בכל זאתגם בהם יש איזו שהיא פשטות.


הראשון הוא המכשיר הגאוני הזה שיוצר קוביות אבוקדו. בתור מי שאכלה קילוגרמים של הפרי הזה בימי הסוכרת שלי, חיבת להודות שזה היה מקל עליי מאוד.

אין כמובן אבוקדו בלי לימון (ומלח)
הכלי החכם הזה כרגע נמצא בפיתוח אבל בקרוב....

אולי חבל, אבל את האבוקדו החלפתי בפסטה. הנה כלי פשוט וחביב שמודד כמויות

פרקטי, הגיוני ומעוצב הוא הכלי הזה לחרצנים שלא ברור איך לא חשבו עליו קודם

אבל הכי יפים ואמנותיים הם הכלים האלה שמקבלים את צורתם עם מזיגת החלב לתוכם

תמונה אחת ביום

שלוש ארבע ולעבודה

אני אחת הנשים המוזרות האלה שממש אוהבת את העבודה שלה. מבחינתי לקום בבוקר ולהגיע לעבודה מסתיים באנחת רווחה. ההרגשה הזו שבעצם הגעתי הביתה, למקום שבו שאני הכי אני.
בחודשיים האחרונים, מאז שאני ב"חופשה" הייתי צריכה לסגל לעצמי אורח חיים שונה לגמרי ממה שהייתי רגילה עד כה. פתאום כל סדר היום השתנה לי ובהתחלה זה לא היה פשוט בכלל. מהצד זה נשמע כאילו אני מקטרת, אז זהו שאני לא! נותרו עוד לא מעט שבועות עד שאוכל לחזור לעבודה ובינתיים תהיתי עם עצמי לגבי עבודות של אחרים, יש עבודות שבכלל לא הייתם מאמינים שקימות, גם אני לא האמנתי...


מריחים מקצועיים, יש באמת אנשים שהעבודה שלהם היא לרחרח בתי שחי. הם בודקים את יעילותם של הדאודורנטים

שורק מקצועי. כן כן, יש דבר כזה...

בודקי רהיטים. האנשים האלה ששוכבים על ספות ובודקים את רמת הנוחות של הרהיטים....

ישנונים מקצוענים. אלה ישנים במחקרים על שינה ומקבלים על זה כסף...

האנשים שמנסים את מגלשות המים, מי לא היה שמח לעבודה כזאת?

את הרשימה המלאה אפשר לקרוא כאן