היום בבוקר גיליתי שתעודת הזהות שלי נעלמה. ככה סתם, פשוט נעלמה. אין לי אפילו שמץ של מושג מה עשיתי איתה. היא תמיד אצלי בארנק ואני אף פעם לא מוציאה אותה ובכל זאת היא נעלמה.
בימים רגילים הייתי כנראה נלחצת, נבהלת וגם מתבאסת שאני צריכה עכשיו להוציא אחת חדשה במקום זו שנעלמה. ובכן, הפתעתי את עצמי לגמרי, לא רק שכל אלה לא קרו, אלא שהבנתי שאני מקבלת פה הזדמנות לברוא את עצמי מחדש. התיזמון לא מקרי בעיניי. בדיוק כשאני כבר אינני אני, אני מקבלת הזדמנות שכזו.
בתעודה הישנה יש תמונה שלי מגיל שש עשרה. תמונה שאף אחד לא יוכל לזהות אותי בה. אני כבר לא בת שש עשרה, אני כבר אפילו לא אותה אחת שהייתי לפני חודשיים, אני לגמרי אחרת. נותר לי רק לברר עד הסוף את אני החדשה ובינתיים אני חיבת להודות שאני מאוד מחבבת את מה שאני מגלה.
משרד הפנים Here I Come
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה