שני המקומות בהם אני מבלה הכי הרבה שעות בימים אלה הם הבית ובתי הקפה בעיר. עם הזמן אני לומדת להעריך מחדש את המטבח. נכון שישנם ימים בהם כל מה שיש לי כח לעשות זה לפתוח שקית במבה אבל יש גם ימים בהם נחה עליי הרוח ואני שוב נהנית לבשל. הצטברו אצלי כמה ענייני מטבח חביבים, ואף על פי שאני לא אדם של גאדג'טים אלא של פרקטיקה, הם בכל זאת לכדו את תשומת הלב שלי...אולי כי בכל זאתגם בהם יש איזו שהיא פשטות.
הראשון הוא המכשיר הגאוני הזה שיוצר קוביות אבוקדו. בתור מי שאכלה קילוגרמים של הפרי הזה בימי הסוכרת שלי, חיבת להודות שזה היה מקל עליי מאוד.
אין כמובן אבוקדו בלי לימון (ומלח)
הכלי החכם הזה כרגע נמצא בפיתוח אבל בקרוב....
אולי חבל, אבל את האבוקדו החלפתי בפסטה. הנה כלי פשוט וחביב שמודד כמויות
פרקטי, הגיוני ומעוצב הוא הכלי הזה לחרצנים שלא ברור איך לא חשבו עליו קודם
אבל הכי יפים ואמנותיים הם הכלים האלה שמקבלים את צורתם עם מזיגת החלב לתוכם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה