מתחת לכוכב אחד קטן

An llustration by Brandon Dove

היום הלכה לעולמה המשוררת הפולניה ויסלבה שימבורסקה. אומרים עליה שלא היתה משוררת של משוררים, אלא משוררת של העם. אני נחשפתי לשיריה לראשונה בנערותי, באותם ימים בהם חיפשתי אחרים שידברו את מה שלא ידעתי לאמר בעצמי.  יש לא מעט שירים שלה שאני אוהבת ,בימים אלה השיר הזה הכי מדייק אותי.

מתחת לכוכב אחד קטן

תרגם מפולנית; רפי וייכרט. מתוך:שלהי המאה, הופיע בהוצאת קשב,1998
 

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מֵהַמִּקְרֶה, עַל שֶׁאֲנִי מְכַנָּה אוֹתוֹ כֹּרַח.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אֶת סְלִיחַת הַכֹּרַח, אִם בְּכָל־זֹאת אֲנִי טוֹעָה.

בַּל יִרְגַּז הָאשֶׁר עַל שֶׁאֲנִי נוֹהֶגֶת בּוֹ כִּבְקִנְיָנִי.

שֶׁיִּשְׁכְּחוּ לִי הַמֵּתִים אֶת הִתְפּוֹגְגוּתָם בְּזִכְרוֹנִי.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מֵהַזְּמַן עַל גֹּדֶשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא רָאִיתִי בְּכָל הֶרֶף־עַיִן.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מֵאַהֲבָה נוֹשָׁנָה עַל שֶׁרוֹאָה אֲנִי אֶת הַחֲדָשָׁה כְּרִאשׁוֹנָה.

סְלַחְנָה לִי, מִלְחָמוֹת רְחוֹקוֹת, שֶׁאֲנִי מְבִיאָה הַבַּיְתָה פְּרָחִים.

סִלְחוּ, פְּצָעִים פְּתוּחִים, שֶׁאֲנִי נִדְקֶרֶת בָּאֶצְבָּעוֹת.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אֶת מְחִילַת הַקּוֹרְאִים מִמַּעֲמַקִּים עַל תַּקְלִיט עִם מִינוּאֶט.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אֶת סְלִיחַת הַמַּמְתִּינִים בְּתַחֲנוֹת רַכֶּבֶת עַל שְׁנָתִי בְּחָמֵשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר.

סִלְחִי לִי, תִּקְוָה מְשֻׁסָּה, שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי צוֹחֶקֶת.

סִלְחוּ לִי, מִדְבָּרִיּוֹת, עַל שֶׁאֵינֶנִּי רָצָה עִם כַּף מַיִם.

וְאַתָּה נֵץ, הָאֶחָד זֶה שָׁנִים, בְּאוֹתוֹ הַכְּלוּב,

קָפוּא בִּמְקוֹמְךָ, תָּמִיד נוֹעֵץ מַבָּט בְּאוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה,

מְחַל לִי, אַף אִם תִּהְיֶה מְפֻחְלָץ.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מֵעֵץ גָּדוּעַ בְּשֶׁל אַרְבַּע רַגְלֵי הַשֻּׁלְחָן.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מִשְּׁאֵלוֹת גְּדוֹלוֹת עַל תְּשׁוּבוֹת קְטַנּוֹת.

אֱמֶת, אַל תִּשְׁעִי אֵלַי יוֹתֵר מִדַּי.

כֹּבֶד־רֹאשׁ, הַרְאֵנִי רֹחַב־לֵב.

שָׂא נָא, מִסְתּוֹרִין הַקִּיּוּם, שֶׁאֲנִי פּוֹרֶמֶת חוּטִים בִּגְלִימָתְךָ.

אַל תַּאֲשִׁימִי אוֹתִי, נְשָׁמָה, עַל שֶׁאַתְּ אִתִּי לְעִתִּים רְחוֹקוֹת בִּלְבַד.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מֵהַכֹּל עַל כִּי אֵינִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת בְּכָל מָקוֹם.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מִכֻּלָּם עַל שֶׁאֵינֶנִּי יְכוֹלָה לִהְיוֹת כָּל אֶחָד וְאַחַת.

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁכָּל עוֹד אֲנִי בַּחַיִּים, אֵין דָּבָר הַמַּצְדִּיקֵנִי,

מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי הַמִּכְשׁוֹל שֶׁל עַצְמִי.

אַל תִּטֹּר לִי, דִּבּוּר, שֶׁאֲנִי לוֹוָה מְלִיצוֹת,

וְאַחַר־כָּךְ עֲמֵלָה, כְּדֵי שֶׁתִּדְמֶינָה קְלִילוֹת.