כמה חם היום

רשמית הקיץ כבר כאן...הוא כאן להישאר איתנו בואך נובמבר, הרבה אחרי שיימאס לנו. הקיץ בין אם ארצה או לא יש איתי בן אדם קטן שדורש שאצנן אותו בכל דרך אפשרית ואני מתכננת לעשות זאת באמצעים הכי נעימים העומדים לרשותי. נו אתם יודעים...ים ובריכה.
הייתי בטוחה שבפעם הראשונה בה יפגוש ים הוא יצרח מבהלה. טעיתי. הוא צרח...מאושר! הוא בהחלט מתכוון לחזור לים.
את הבריכה המושלמת עבורינו אני עדיין מחפשת ובקרוב נדגום גם בריכות באיזורינו, אם כי אין הרבה למה לצפות - דשא מצהיב, בריכת פעוטות דלוחה, שמשיות, כסאות פלסטיק וקרטיב במחיר מופקע.

אבל אנחנו כידוע לא כאן לבדיקת מציאות, אנחנו כאן כדי לפנטז קצת על מה שקורה במקומות אחרים. אז הנה
כמה בריכות ציבוריות. אני מדגישה - ציבוריות!! במקומות אחרים בעולם....

אני מקוה שאתם קוראים את הפוסט עם הרגליים במים או לפחות ספונים בחדר ממוזג....הפוסט עצמו מסוגל לצנן אתכם רק עד גבול מסוים.

ברלין, גרמניה

הלגונה הכחולה, רקייאויק, איסלנד

הקרחון, אוסטרליה

וינה, אוסטריה

פלורידה, ארה"ב

בודפשט, הונגריה

 

תמונה אחת ביום

נוהל לילה

בחודש האחרון, קטני שרכש כבר מזמן את מיומנות ההירדמות והשינה הרצופות התחיל לחרוק ולפתע נוהל הלילה עליו נשענתי חודשים ארוכים התחיל לילה אחרי לילה להיכשל. מצאתי את עצמי מנסה לייצר נוהל לילה חדש, אטרקטיבי יותר וגם זה מצליח רק לפעמים (לילה כן לילה לא לילה למה לא)

לפעמים נדמה לי שלדור שקדם לנו היה הרבה יותר קל כהורים מלנו...אולי זו רק ראיה נוסטלגית או אולי זו פשוט העייפות שמדברת מגרוני.
ג'רי סיינפלד מתארח אצל ג'ימי פאלון ומתאר במדויק את המלכודת בה אנחנו שרויים. נוהל לילה הוא רק אחד הסימפטומים כנראה.

 הוא כ"כ מדוייק שכל מה שנותר הוא לצחוק....אומרים שהצחוק טוב לבריאות.


"When we were kids, our parents didn't give a damn about us. They didn't even know our names! But when I think of the bedtime routine of my kids, it's like this Royal Coronation Jubilee Centennial of rinsing and plaque and dental appliances and the stuffed-animal semi-circle of emotional support, and I have to read eight different moron books. You know what my bedtime story was when I was a kid? Darkness. That was my bedtime story."

דרך A Cup of Jo

No Sleep Till Brooklyn

הדפס של Paper Jam Press   

מרענן

חמלה

האושר הוא הפשע המושלם

אולי אנחנו כבר מתוכנתים לרדוף אחרי האושר, עד כדי כך ששכחנו והזנחנו את חלקינו האחרים?
הקטע הבא מזכיר לנו שיש בנו קצת יותר משמחה, ושלא בהכרח השמחה היא שתעזור לנו לצמוח.

I actually attack the concept of happiness. The idea that—I don't mind people being happy—but the idea that everything we do is part of the pursuit of happiness seems to me a really dangerous idea and has led to a contemporary disease in Western society, which is fear of sadness. It's a really odd thing that we're now seeing people saying "write down three things that made you happy today before you go to sleep" and "cheer up" and "happiness is our birthright" and so on. We're kind of teaching our kids that happiness is the default position. It's rubbish. Wholeness is what we ought to be striving for and part of that is sadness, disappointment, frustration, failure; all of those things which make us who we are. Happiness and victory and fulfillment are nice little things that also happen to us, but they don't teach us much. Everyone says we grow through pain and then as soon as they experience pain they say, "Quick! Move on! Cheer up!" I'd like just for a year to have a moratorium on the word "happiness" and to replace it with the word "wholeness." Ask yourself, "Is this contributing to my wholeness?" and if you're having a bad day, it is.

—Hugh MacKay, author of The Good Life

דרך A Cup Of Jo

תמונה אחת ביום

מה שהכי מתחשק לי עכשיו

nicholas moegly

עשו טובה, לכו להצביע!

יום שלישי כבר כמעט כאן וגם אם נדמה לכם שזה לא משנה ושהכל מוכרע מראש, עשו טובה, לכו להצביע!

תצביעו עם הלב בבקשה. אל תתחילו לעשות חישובים של מי ירוויח מההצבעה שלכם, אם הוא יעבור או לא את אחוז החסימה וכמה מנדטים יהיו להם ואם בכלל שוה להטריח את עצמכם עד הקלפי עבורם.
בערב, כשיתפרסמו תוצאות המדגם, תרגישו הרבה יותר טוב אם הצבעתם מאשר אם תבחרו לבלות את היום בקניון.
זהו, ההטפה הסתיימה.
אז עשו טובה, לכו להצביע!

ממש לא מזמן התקיימו הבחירות בארה"ב, ואמנים מכל רחבי המדינה יצרו כרזות GO VOTE מרהיבות. הנה כמה דוגמאות מרנינות, צבעוניות ולגמרי משכנעות....

מלים טובות

על מנת ששנת 2013 תהיה אפילו טובה יותר ממה שתכננתם, אתם מוזמנים להוריד לכם כאוות נפשכם למחשב או לטלפון מלים טובות ומעוצבות שייתנו לכם מוטיבציה להמשיך. מתוך הפרוייקט To Resolve

(via Design Is Mine)

2013

מוכנים? כבר מתחילים....

זה הזמן להתארגן מחשבתית על החלטות לשנה החדשה. כל הדברים הקטנים שתכננתם לשנות, לעשות, להגשים. השנה החדשה תיכף כאן, עם ניחוח של המון אפשרויות חדשות. אפשר להודות ולהניח לשנה הנוכחית, לשים את כל האכזבות, התסכולים והכשלונות בצד ולהתחיל לנשום אויר חדש, נקי יותר.
זה הזמן למלא את הבטן בהבטחות חדשות, בתקוה ובאמונה שהשנה הזו תהיה טובה אפילו יותר מקודמתה...


וכדי לעזור לכם להיכנס לאוירה הנכונה הנה כמה צלילים שעושים נעים בבטן.

רק כאב הגעגוע

שנה חלפה.
שנה חלפה מלכתך, מעזיבתך את הגוף הקטן, התינוקי שכל כך חיכיתי לו. שנה שלמה שאני חסרה אותך.
החיים כמו חזרו למסלולם, עבודה, שגרה, חיים. רק החלל שהותרת בגופי עוד מייחל אלייך.

לא חולף יום מבלי שאחשוב עלייך אהובה שלי. אני מתבוננת בתינוקות שנולדו יחד איתך והם כבר כמעט עושים את צעדיהם הראשונים, ממלמלים מלמולים ככל התינוקות, צוחקים בקול, מוחאים כפיים, מתרפקים על הוריהם. הם כולם ישנם ורק את אינך...
בכורה שלי, ראשונה שלי, תמה שלי, נוחי על משכבך בשלום. אמא אוהבת וזוכרת אותך תמיד.


"בגופי עובר הרעד
רוח גדולה תיקח אותי
נומי נומי רחוקה את
אהובתי שלי
כמו חלום או תעתוע
את חיוכך אשא עמי
רק כאב הגעגוע
לא יעזוב אותי
נומי ילדה שלי..."

Per Breiehagen

אי אפשר לעמוד בפני תמונות החג החורפיות של הצלם Per Breiehagen. מה שהתחיל כפרוייקט אישי של צילום ביתו בת השלוש Anja הפך לפרוייקט פירסומי מאוחר יותר ועם זאת הפנטזיה נשמרת,חג המולד, האיילים, השלג האינסופי  והמתיקות של הפעוטה הזו, פשוט אי אפשר להישאר אדישים. את הסדרה המלאה ניתן לראות באתר האישי של הצלם.

א' טבת

הנה מסתיים התאריך העברי של יום לידתה של תמה.
איכשהוא חשבתי שיהיו לי יותר מלים או יותר אומץ לבטא אותן, אבל אני מעדיפה לא להילחם במה שלא מתאפשר כרגע.
אז הפעם לא במילותיי שלי, יונתן רזאל מבטא את כל מה שאני מרגישה.
אני חושבת ששתינו היינו שמחות שפשוט תקשיבו.