יום שישי, 27 ביוני 2014

כמה חם היום

רשמית הקיץ כבר כאן...הוא כאן להישאר איתנו בואך נובמבר, הרבה אחרי שיימאס לנו. הקיץ בין אם ארצה או לא יש איתי בן אדם קטן שדורש שאצנן אותו בכל דרך אפשרית ואני מתכננת לעשות זאת באמצעים הכי נעימים העומדים לרשותי. נו אתם יודעים...ים ובריכה.
הייתי בטוחה שבפעם הראשונה בה יפגוש ים הוא יצרח מבהלה. טעיתי. הוא צרח...מאושר! הוא בהחלט מתכוון לחזור לים.
את הבריכה המושלמת עבורינו אני עדיין מחפשת ובקרוב נדגום גם בריכות באיזורינו, אם כי אין הרבה למה לצפות - דשא מצהיב, בריכת פעוטות דלוחה, שמשיות, כסאות פלסטיק וקרטיב במחיר מופקע.

אבל אנחנו כידוע לא כאן לבדיקת מציאות, אנחנו כאן כדי לפנטז קצת על מה שקורה במקומות אחרים. אז הנה
כמה בריכות ציבוריות. אני מדגישה - ציבוריות!! במקומות אחרים בעולם....

אני מקוה שאתם קוראים את הפוסט עם הרגליים במים או לפחות ספונים בחדר ממוזג....הפוסט עצמו מסוגל לצנן אתכם רק עד גבול מסוים.


ברלין, גרמניה

הלגונה הכחולה, רקייאויק, איסלנד

הקרחון, אוסטרליה

וינה, אוסטריה

פלורידה, ארה"ב

בודפשט, הונגריה



 

יום שישי, 13 ביוני 2014

נוהל לילה

בחודש האחרון, קטני שרכש כבר מזמן את מיומנות ההירדמות והשינה הרצופות התחיל לחרוק ולפתע נוהל הלילה עליו נשענתי חודשים ארוכים התחיל לילה אחרי לילה להיכשל. מצאתי את עצמי מנסה לייצר נוהל לילה חדש, אטרקטיבי יותר וגם זה מצליח רק לפעמים (לילה כן לילה לא לילה למה לא)

לפעמים נדמה לי שלדור שקדם לנו היה הרבה יותר קל כהורים מלנו...אולי זו רק ראיה נוסטלגית או אולי זו פשוט העייפות שמדברת מגרוני.
ג'רי סיינפלד מתארח אצל ג'ימי פאלון ומתאר במדויק את המלכודת בה אנחנו שרויים. נוהל לילה הוא רק אחד הסימפטומים כנראה.

 הוא כ"כ מדוייק שכל מה שנותר הוא לצחוק....אומרים שהצחוק טוב לבריאות.


"When we were kids, our parents didn't give a damn about us. They didn't even know our names! But when I think of the bedtime routine of my kids, it's like this Royal Coronation Jubilee Centennial of rinsing and plaque and dental appliances and the stuffed-animal semi-circle of emotional support, and I have to read eight different moron books. You know what my bedtime story was when I was a kid? Darkness. That was my bedtime story."





דרך A Cup of Jo

יום שבת, 7 ביוני 2014

האושר הוא הפשע המושלם

 ETSY



אולי אנחנו כבר מתוכנתים לרדוף אחרי האושר, עד כדי כך ששכחנו והזנחנו את חלקינו האחרים?
הקטע הבא מזכיר לנו שיש בנו קצת יותר משמחה, ושלא בהכרח השמחה היא שתעזור לנו לצמוח.


I actually attack the concept of happiness. The idea that—I don't mind people being happy—but the idea that everything we do is part of the pursuit of happiness seems to me a really dangerous idea and has led to a contemporary disease in Western society, which is fear of sadness. It's a really odd thing that we're now seeing people saying "write down three things that made you happy today before you go to sleep" and "cheer up" and "happiness is our birthright" and so on. We're kind of teaching our kids that happiness is the default position. It's rubbish. Wholeness is what we ought to be striving for and part of that is sadness, disappointment, frustration, failure; all of those things which make us who we are. Happiness and victory and fulfillment are nice little things that also happen to us, but they don't teach us much. Everyone says we grow through pain and then as soon as they experience pain they say, "Quick! Move on! Cheer up!" I'd like just for a year to have a moratorium on the word "happiness" and to replace it with the word "wholeness." Ask yourself, "Is this contributing to my wholeness?" and if you're having a bad day, it is.


Hugh MacKay, author of The Good Life




דרך A Cup Of Jo