יום שני, 6 בפברואר 2012

נומי ילדה

via Flickr


ושוב אני לא נרדמת, ושוב בלי מלים וכמעט בלי אויר. סופרת את הימים עד רביעי, תל"מ בום(פיכס איזה ביטוי מגעיל), לא שיש לי מושג מה יקרה אחרי יום רביעי אבל זה מן דד ליין שכזה, שחיבים לעבור ואחריו אולי תתחיל איזו שהיא אפשרות לנשום.
שיר  ערש שאמור להרגיע אבל מבכיא עכשיו. יושבת עם מה שיש.
לילה טוב.






3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

שולחת לך חיבוק...
רון

גליה אמר/ה...

תודה יקירה, זה עוזר.

Eti אמר/ה...

לא ירחק היום ויהיה טוב ושמח
שולחת לך חיבוק גדול