יום שבת, 21 באפריל 2012

הצעת הגשה

מראה אורבני פשוט ולא מתחכם, אוורירי, כי אני מתעבת בגדים שנצמדים לגוף, לא מתאמץ מדי אבל בכל זאת רואים שהשקעת. המקור של J. Crew אבל עד שהם יאותו לפתוח סניפים בארץ נסתפק במה שיש לרשתות אחרות להציע.


ג'ינס צבעוני זה הטרנד של הקיץ, כחול ישאר באופנה לתמיד ולא ייעלם כמו שאר הצבעים,
אפשר למצוא בכל הרשתות כמעט,FOX, קסטרו, תמנון, LEE COOPER , ZARA ואיפה לא, בעצם.
 החולצה בתמונה היא של MANGO
המשקפיים והפרח אופציונליים.
המראה המושלם ליום העצמאות הבא עלינו לטובה.

נ.ב
למקרה שבכל זאת תרצו ללבוש את המקור, הנה הפרטים
המכנסיים




בואו נדבר קצת על ניו-יורק


אני לא רואה איך אני מגיעה בזמן הקרוב לניו-יורק וחבל, כי היא ברשימת שלוש הערים האהובות עליי בעולם, אבל אפשר לפנטז..וכיון שהצטברו אצלי קצת עניינים שקשורים אליה, למה שלא אגרום גם לכם לרצות לנסוע ולהתאהב בה?

מכירים את בניין הFlatiron? זה הבניין הזה שנראה קצת כמו מגהץ, מכאן קיבל את שמו, הוא נטוע על השדרה החמישית, ברודווי ורחוב 22 ויוצר משולש מרתק.

via The Manhattan Food Project


via The Pursuit Aesthetic


via Modern Man


via Sysco Steve


via Sysco Steve




ב MUJI החנות היפנית שיש לה סניפים בכל העולם (אם כי טרם בישראל לצערי) נמכר New york in a box
משחק/מזכרת מהעיר. לא רק לילדים.כדי שתוכלו לקחת את ניו-יורק איתכם לכל מקום.





שירים נכתבו על ניו יורק בהמונים, אבל אם נמאס לכם קצת לשמוע את פרנק סינטרה אומר שהוא רוצה להיות חלק ממנה, או את אלישה קיז משתפכת על רחובות העיר האהובה, תוכלו להיזכר בעוד כמה שירים, באמצעות המפה המוזיקלית שמאפשרת לתור את ניו יורק המוזיקלית, אתם מוזמנים לנעול את נעלי הטיולים שלכם כי סיור מודרך יוצא מיד..





ניו-יורק היא לא רק גורדי שחקים, הסנטרל פארק, טיימס סקוור ובלומינגדיילס. ניו-יורק היא אי של סיפורים קטנים ואנושיים. חנויות קטנות של אנשים פרטיים שלצער כולנו הולכות ונעלמות לטובת רשתות גדולות. הספר של James and Karla Murray שנקרא The Disappearing face of New York מתעד בפרוייקט שנמשך שמונה שנים את חלונות הראוה של החנויות הקטנות הללו. כשהסתיים הפרוייקט שליש מהחנויות המופיעות בו כבר נסגרו. את סדרת התמונות אפשר לראות ב Retronaut
(via Swissmiss)







בברוקלין (אם כי לא רק) היה נהוג בעבר להניח תינוקות רכים במתקן מיוחד על אדן החלון על מנת שיספגו מעט שמש. בבתים בהם לא היתה גינה, זאת היתה הדרך להיות קצת בחוץ. התינוק היה מושם בכלוב מתכת שנבנה למטרה זאת במיוחד, נשמע מפחיד וקיצוני, אבל היה מקובל (גם בלונדון). נשמעו טענות שאנשים בברוקלין עדיין נוהגים כך גם היום, הנה תראו....



(via Handmade Charlotte)


הסיור העירוני הסתיים, מרגישים מוכנים לכבוש את העיר ולא במסלולים הרגילים? נכון שזה עושה חשק לקפוץ על הטיסה הבאה? אני באופן אישי אצטרך להתאפק, מקוה שאתם לא....





יום שישי, 20 באפריל 2012

כרגע אוהבת את...

סוף שבוע נינוח ורגוע בלי התחיבויות, כזה שמאפשר לי להתרכז בקטנות.


התיקים של Joy Of Ex Foundation 








הנעליים המתוקות של Forever 21 שיש להם עכשיו סניף גם בת"א.(17$)



You Are Going Places הדפס על עץ של (15$) Petit Collage





תיק פסים (49$) של Ribandhull בEtsy 




סט תה (41$) ובבושקות (46$) של ברבאבא מPomme שבברוקלין.

(via Swissmiss)


ולסיום Eye Chart של Floor4Projects
גם הם מברוקלין (35$)




לקראת שבת

“I was 32 when I started cooking; up until then, I just ate.” -Julia Child

People who love to eat are always the best people. - Julia Child"


via ThatKindOfWoman

via ImTakinTheChance


אצלי יהיו פסטה בולונז וסלט ירוק, מה מתבשל אצלכם לשבת?


ואם כבר נכנסנו למטבח אז... כבר די הרבה זמן אני מחפשת כלי למלח, שיהיה גם יפה וגם פרקטי. מחפשת ולא מוצאת. חברה יקרה הביאה לי מתנה מדלית אל כרמל, כלי בדיוק כמו שחיפשתי, במילה אחת אושר!!!




שומעת את סיבוביה האחרונים של מכונת הכביסה (עקרת בית למופת אנוכי), רצה לתלות כביסה...שתהיה לכולנו שבת שלום.


החברות החדשות שלי



אלה החברות החדשות שהצטרפו לארון הנעליים שלי. כמו תמיד זוג אחד יוצא וזוג חדש נכנס.
המותג Feiyue שמשמעותו בעברית "הדג המעופף", נוצר במקור עבור נזירים סינים על מנת שאלה יוכלו להתאמן בקונג פו.
הן קלות כמו נוצה, נוחות להפליא, אפילו המחיר שלהן מצחיק והן מתאימות בדיוק לאביב שבחוץ. מה עוד יכולתי לבקש מזוג נעליים?
את הנעליים ניתן להשיג בשלל צבעים וגם במידות לגברים ולילדים.



יום רביעי, 18 באפריל 2012

נא לגעת

Kivaford


ערב יום השואה הערב. לכל הדעות לא יום להמליץ על שום דבר בבלוג. לא על נעליים, לא על שפתון, לא על משחק או שמלה, אם כי יש שיגידו שהיום הוא יום ניצחון ותקומה של אלה שניצלו מהרשע. כבר מתחילות להשמע גם דעות כאלה, אני טרם גיבשתי דיעה ולכן אמנע מלבחור צדדים.

ובכל זאת יש לי המלצה תרבותית אחת שמבחינתי מתאימה מאוד לערב כמו הערב.
בשבוע שעבר צפיתי בהצגה "לונה פארק", ההצגה החדשה של תיאטרון "נא לגעת" בנמל יפו. למי שטרם נחשף אליהם, זהו אנסמבל של שחקנים חירשים-עיוורים יחיד מסוגו בעולם והוא פועל משנת 2002. ההצגה החדשה מתארת את עובדי הלילה של הלונה פארק, אלה שאף אחד לא רואה ולא שומע, אלה שהם בתחתית הסולם החברתי, הכלכלי, האנשים הבלתי נראים. ההצגה היא רב תרבותית ומנסה לגשר על ההבדלים בין בני האדם ומנסה לראות מעבר למובן מאליו, להביט עם הלב ולהקשיב עם הנפש. ישבתי באולם נפעמת מהאומץ, מהתעוזה, מהכוחות ומהעוצמה ולמרות שהם לא שמעו או ראו אותי מחאתי כפיים חזק ככל האפשר, כי מגיע להם.

כתבתי בתחילה שאני בוחרת להמליץ על ההצגה דווקא הערב, כיון שבדיוק כמו בהצגה כך בחיים ובעיקר בחיים, טוב יהיה אם כולנו נצליח לראות עם הלב, להתבונן לא דרך משקפות של צבע,מין, מראה, כסף, גזע, או דת, אלא בעיקר דרך הלב וטוב עוד יותר אם נשכיל להבין שכולנו שוים וכולנו שונים, לא הם, כולנו.



יום שלישי, 17 באפריל 2012

בית אחד בשבוע

בניגוד לבתים שהופיעו כאן בשבועות הקודמים ולאלו שיופיעו כאן בעתיד, הבית היום מעורר השראה באופן לגמרי אחר. משהו בסירטון של Miler Lagos מהפנט ולא מאפשר להסיט את המבט. לא פעם, העבודות של האמן הקולומביאני הן מטאפורה לאיזון העדין שבין טבע ותרבות.









יום ראשון, 15 באפריל 2012

נחמה

ציטוט של ג'ון סטיינבק שכשקראתי אותו הרגשתי נחמה גדולה ונעימה מתפשטת בכל הגוף, מומלץ לקרוא ולהפנים




(via Wit & Delight)


אופניים

עוד יום אחד של חופש...ואז חזרה לשיגרה מבורכת. שיגרה של קימה מוקדמת בבוקר, עבודה, סידורים וכל הג'אז הזה. מחכה בכליון עיניים.
הנה כמה קטנות לשבוע חדש שהתחיל היום...


הולנד היא שיאנית בכל מה שקשור באופניים, 40 אחוזים מהתנועה בהולנד נעשית באופניים וההולנדים מעודדים רכיבה בכל דרך האפשרית. זה גם מאוד עוזר שהארץ שלהם היא שפלה. לאחרונה הם לקחו את זה עוד צעד אחד קדימה ויצרו את הBicycle School Bus הההולנדי הראשון. הרכיבה נעשית אך ורק על ידי הילדים (והמבוגר האחראי שאיתם), יש אמנם גם מנוע קטן לעליות אבל בעיקרון האופנים זזים בעיקר על ידי הילדים עצמם. אקולוגי להפליא ונותן לילדים חוויה של עצמאות ואחריות, פשוט מקסים.

 (via Co. Exist)


ועוד קצת על אופניים וילדים. Chalk Trail הוא רעיון חדשני שבו מחברים גיר צבעוני גדול לאופניים ובזמן הרכיבה נוצרים ציורים על הכביש. אין לזה שום תכלית מלבד הנאה טהורה, ולהנות מהחיים זו מטרה נעלה בפני עצמה לא?

(via Swismiss)






ואחרון בענייני אופניים להיום, סרטון קצר של Kate Spade אוהבים כתום? כי כאן יש המון ממנו...











יום שבת, 14 באפריל 2012

Matrioska


מטריושקות רוקדות בסרטון משנות השבעים שהופק על ידי ה National Film Board Of Canada





(via Kuriositas)

מחברות מעוצבות


אני ממש צריכה לכתוב כבר את התרגיל לסדנת הכתיבה ואני לא מצליחה להושיב את עצמי לעשות את זה, יש לי מחסום כתיבה פתאום? זה מה שקורה כשנותנים לי שבועיים חופש מהסדנא, אני יוצאת מאיפוס.

כיון שאני לא מצליחה לכתוב, אולי מחברות יפות יתנו לי קצת השראה. אחד הדברים האהובים עליי הוא חנויות למוצרי נייר, בעיקר כאלה מעוצבים, שרואים שמישהו השקיע שם מחשבה. יש לי אוסף של לא מעט מחברות מעוצבות כאלה, ברור שבסוף אני כותבת הכל בתכונת הWord הפשוטה אבל זה הרבה יותר רומנטי לדמיין שאני כותבת הכל במחברת לא?


Darling Clementine


אושרית בן גל


Paper Mash

Paper Lovely Press

שינזי קאטו

Mod Cloth

Purple Cactus Design

Rifle Paper Co.

Gemma Correll


Gemma Correll




You Get What You Need

יום שישי, 13 באפריל 2012

Like The French


Photo; Getty via Telegraph


הצרפתים האלה... אפשר להגיד עליהם כל מיני דברים, לטוב ולרע. מצד אחד הם מתנשאים, קרים ומסרבים להתיידד עם שאר אומות העולם. מצד שני הם יודעים לבשל, הם יודעים הכל על אהבה, הם המציאו את הקרואסון (איך מי שממציא מאפה חמאתי שכזה יכול להיות לא טוב?) ויש להם סטייל כמו שאין לאף אומה אחרת.
הסטייל הזה נמצא בכל מקום אצלם; באוכל כמובן, בלבוש, בשיער, אפילו בחינוך הילדים יש משהו אחר.
Pamela Druckerman היא עיתונאית ואמא אמריקאית שעברה להתגורר בפריס לפני עשר שנים ומתגוררת שם עד היום עם בעלה הבריטי ושלושת ילדיהם. וכתבה את הספר "איך לגדל ילדים כמו הצרפתים" ובאנגלית Bringing Up Bebe .
כותרת המשנה של הספר היא "אמא אמריקאית אחת שגילתה את החכמה של גידול ילדים בשיטה הצרפתית" מה שאומר שהכותבת נכבשה כליל על ידי הדרך, אף על פי שהצרפתים עצמם טוענים שהם לא עושים שום דבר מיוחד. ובכל זאת הילדים הצרפתים, על פי הספר, ישנים לילה שלם כבר בגיל חודשיים, אוכלים ארוחות מזינות ומסודרות ולומדים די מהר לשחק, לריב ולמצוא פתרונות בכוחות עצמם.

אז מה בעצם אומרת השיטה? שונה מהדרך האמריקאית וכמובן מהדרך הישראלית הרווחת בימינו.
כמה נקודות;  הנקה קצרה, לא מרימים את התינוק ברגע שהוא מתחיל לייבב, לא לאבד קור רוח, ללמד את הילדים לאכול ארוחות מסודרות ולא לנשנש מסביב לשעון, הילד לומד להעסיק את עצמו, לא להרגיש אשמים בנוגע להורות שלכם. במילה אחת סדר. בשתי מלים סדר ומשמעת. הצרפתים מאוד מעריכים סדר, גבולות, משמעת ונימוסים וBonjour לכל אדם שפוגשים זה א-ב של החיים.
אפשר להגיד שהשיטה שלהם נוקשה ולא הגיונית, אפשר במקביל אולי ללמוד מהם משהו בנושא.






עוד שתי אמהות, שהן גם בלוגריות וגם העבירו את עצמן על בעליהן ועל טפן להתחנך בצרפתית(והן גם אחיות ושתיהן יחזרו בקרוב לארה"ב למגינת ליבן)
גבריאל Design Mom
ג'ורדן Oh Happy Day  


אז הילדים הצרפתים מחונכים להפליא וגם כמובן לבושים בהתאם. טרנינג וקרוקס? חולצה מוכתמת? סנדלים עם גרביים? תחשבו שוב...

Olive Juice



Olive Juice



Petit Bateau




Milk Magazine


 Olive Juice



The Sartoialist


אפנה בסגנון צרפתי לילדים (כמה טיפות מתוך האוקיינוס הקיים)....

 Marie Puce


ולסיום, המתוקה הזו שאי אפשר שלא להישבות בקסמה...







יום חמישי, 12 באפריל 2012

נניח ששלגיה היתה אמיתית...

מה אם גיבורי האגדות היו חיים בינינו? מה אם הם היו פשוט אנשים מציאותיים? נסו לדמיין את שלגיה, סינדרלה, יסמין, בל, אורורה או גיבורות אחרות של דיסני כנשים אמיתיות?
Jirka Vaatainen צלם ומעצב פיני, יצר את הסדרה Behance ובה הוא מנסה לדמיין איך יראו הגיבורות הקלאסיות במציאות. את כל הסדרה ניתן לראות בקישור.

סינדרלה

יסמין


רפונזל


ג'יין



שלגיה