יום שלישי, 21 בפברואר 2012

שמח במטבח



המטבח הזה יפהפה! בארגון, הצבעוניות, הגודל, הכל אומר בואו לבשל פה, לאכול פה, להיות פה, הכל אומר נינוח ופשוט....

שני המקומות בהם אני מבלה הכי הרבה שעות בימים אלה הם הבית ובתי הקפה בעיר. עם הזמן אני לומדת להעריך מחדש את המטבח. נכון שישנם ימים בהם כל מה שיש לי כח לעשות זה לפתוח שקית במבה אבל יש גם ימים בהם נחה עליי הרוח ואני שוב נהנית לבשל. הצטברו אצלי כמה ענייני מטבח חביבים, ואף על פי שאני לא אדם של גאדג'טים אלא של פרקטיקה, הם בכל זאת לכדו את תשומת הלב שלי...אולי כי בכל זאתגם בהם יש איזו שהיא פשטות.


הראשון הוא המכשיר הגאוני הזה שיוצר קוביות אבוקדו. בתור מי שאכלה קילוגרמים של הפרי הזה בימי הסוכרת שלי, חיבת להודות שזה היה מקל עליי מאוד.




אין כמובן אבוקדו בלי לימון (ומלח)
הכלי החכם הזה כרגע נמצא בפיתוח אבל בקרוב....



אולי חבל, אבל את האבוקדו החלפתי בפסטה. הנה כלי פשוט וחביב שמודד כמויות





פרקטי, הגיוני ומעוצב הוא הכלי הזה לחרצנים שלא ברור איך לא חשבו עליו קודם


אבל הכי יפים ואמנותיים הם הכלים האלה שמקבלים את צורתם עם מזיגת החלב לתוכם


יום ראשון, 19 בפברואר 2012

תמונה אחת ביום

שלוש ארבע ולעבודה

אני אחת הנשים המוזרות האלה שממש אוהבת את העבודה שלה. מבחינתי לקום בבוקר ולהגיע לעבודה מסתיים באנחת רווחה. ההרגשה הזו שבעצם הגעתי הביתה, למקום שבו שאני הכי אני.
בחודשיים האחרונים, מאז שאני ב"חופשה" הייתי צריכה לסגל לעצמי אורח חיים שונה לגמרי ממה שהייתי רגילה עד כה. פתאום כל סדר היום השתנה לי ובהתחלה זה לא היה פשוט בכלל. מהצד זה נשמע כאילו אני מקטרת, אז זהו שאני לא! נותרו עוד לא מעט שבועות עד שאוכל לחזור לעבודה ובינתיים תהיתי עם עצמי לגבי עבודות של אחרים, יש עבודות שבכלל לא הייתם מאמינים שקימות, גם אני לא האמנתי...


מריחים מקצועיים, יש באמת אנשים שהעבודה שלהם היא לרחרח בתי שחי. הם בודקים את יעילותם של הדאודורנטים



שורק מקצועי. כן כן, יש דבר כזה...



בודקי רהיטים. האנשים האלה ששוכבים על ספות ובודקים את רמת הנוחות של הרהיטים....



ישנונים מקצוענים. אלה ישנים במחקרים על שינה ומקבלים על זה כסף...



האנשים שמנסים את מגלשות המים, מי לא היה שמח לעבודה כזאת?



את הרשימה המלאה אפשר לקרוא כאן




יום שבת, 18 בפברואר 2012

קטנות לשבוע חדש

 

 

ואהוד בנאי אחד שעושה מצב רוח מעולה!






חורף




טוב, אין ברירה אלא להמשיך בקו החורפי, הרטוב והקר של הפוסט הקודם. לא נראה שהחורף עומד לזוז מכאן בקרוב. שלג בצפון, שלג בירושלים (בטח עשה כמ אנשים מאושרים מאוד) ובאירופה אפילו יותר קר, הנה תראו...


 מה דעתכם על חופשה במלון איגלו בפינלנד? מצויד כמובן באמצעי חימום ואפשר אפילו לצאת לספארי איילים. הרפתקאה או סיוט? מלון Kakslauttanen

 



מלון בסגנון דומה קיים גם בשוויץ, זהו מלון Iglu-Dorf  חצוב כלו בקרח ועל מנת להתחמם תמצאו במקום סאונה, אמבטיות חמות ויין חורף. אתכם זה משכנע?




באמסטרדם התעלות הפכו למשטח החלקה






 ויותר מהכל התמונה הזו מתארת אותי במדויק(מינוס המשקפיים והצמה);



יום חמישי, 16 בפברואר 2012

מתכרבלים



סוף השבוע כמעט בפתח והחזאים מדברים על סופה מתקרבת, על גשמים ורוחות ואולי אפילו שלג (המשקע הזה מהלך קסמים על אנשים, כאילו אבקת פיות יורדת מהשמים). זה עומד להיות סוף שבוע של התכרבלות נעימה בבית ושל ארוחות משפחתיות, לא הרבה יותר מזה, אז הנה כמה דברים שיעזרו לנו להתרווח ולהרגע....סוף שבוע נעים ורגוע.




אם אתם מרגישים צורך לקחת פסק זמן, כמה דקות של מנוחה, בלי שאף אחד מציק לכם, אתם מוזמנים לחבוש על הראש את Ostrich ולצלול לכמה רגעים פרטיים של שקט






Tanto הוא פיל/פוף/חבר חמוד להפליא ואי אפשר יהיה להתעלם מהפיל שבחדר. מודה, יש לי חולשה לפילים...





תחתיות העננים Happy Clouds לכל כוסות הקפה והתה שתשתו




אם היתה לכם ספה שמתאימה את עצמה למצב הרוח שלכם, הייתם קמים ממנה אי פעם? זאת ספת
ה Moody Nest שעיצבה Emelie Erenstig






ואם כבר בבית אז אי אפשר בלי קצת אוכל מנחם, ומה יותר מנחם מתפו"א חמים מלא בתוספות משמינות?
הנה כמה אופציות


יום רביעי, 15 בפברואר 2012

אני החדשה



היום בבוקר גיליתי שתעודת הזהות שלי נעלמה. ככה סתם, פשוט נעלמה. אין לי אפילו שמץ של מושג מה עשיתי איתה. היא תמיד אצלי בארנק ואני אף פעם לא מוציאה אותה ובכל זאת היא נעלמה.
בימים רגילים הייתי כנראה נלחצת, נבהלת וגם מתבאסת שאני צריכה עכשיו להוציא אחת חדשה במקום זו שנעלמה. ובכן, הפתעתי את עצמי לגמרי, לא רק שכל אלה לא קרו, אלא שהבנתי שאני מקבלת פה הזדמנות לברוא את עצמי מחדש. התיזמון לא מקרי בעיניי. בדיוק כשאני כבר אינני אני, אני מקבלת הזדמנות שכזו.
בתעודה הישנה יש תמונה שלי מגיל שש עשרה. תמונה שאף אחד לא יוכל לזהות אותי בה. אני כבר לא בת שש עשרה, אני כבר אפילו לא אותה אחת שהייתי לפני חודשיים, אני לגמרי אחרת. נותר לי רק לברר עד הסוף את אני החדשה ובינתיים אני חיבת להודות שאני מאוד מחבבת את מה שאני מגלה.

משרד הפנים Here I Come





 

מלים להיום

יום שני, 13 בפברואר 2012

ינשופים

שמתם לב שיש איזה עניין עם ינשופים בזמן האחרון? הם פשוט מתחילים להופיע בכל מקום. לא ברור מתי הפכו הינשופים למאמי הרשמי, לאיזו חית מחמד. לי תמיד היה נדמה שהם מן עוף לילה מוזר וקצת מבהיל (מלבד אדון ינשוף מספר הסיפורים שהכרנו כילדים ברגע עם דודלי "ציפיטפוט").
אבל מאז שנחשפתי לפוטנציאל הינשופי כיצור חמוד אני כבר לא מצליחה להיזכר למה פעם הם הפחידו?
הנה הינשופים בשלל אפשרויות, קבלו אותם....










(לחיצה על כל תמונה תוביל כמובן למקור)

חשיבה חיובית

בביתי אני משתדלת לא לגדל עציצים, צמחים ושאר ירקות. מירב הסיכויים שהם יבלו בטרם עת ויאספו אל אבותיהם.
 לא מזמן חברה רצתה לשמח אותי וקנתה לי סחלב יפהפה. ביקשתי ממנה לאמץ אותו עבורי והבטחתי לבוא לבקר אותו מדי פעם. נסיון העבר הראה שסחלב אחד כבר גווע תחת השגחתי ולכן לא התחשק לי לחזור על החויה.
מדי פעם אני מביטה באדניות הריקות שמחוץ לחלוני ומתלבטת אם למלא אותן ומיד חוזרת בי.
אז כשראיתי את העציץ הזה מיד חייכתי, הוא נועד לאנשים כמוני לא?




הוא מעוצב ומיוצר בספרד על ידי Veinticuatrodientes המחיר 20 יורו והם שולחים לכל העולם אם מתחשק לכם אחד כזה.