יום שלישי, 24 בינואר 2012
יום שני, 23 בינואר 2012
איפה הייתם רוצים להתעורר מחר?
![]() |
| via Romance And Revolution |
איפה הייתם רוצים להתעורר מחר? המממ...שאלה מצוינת, בד"כ הייתי משיבה על השאלה הזו בלי בעיה.
הייתי עונה כנראה אחת משתי תשובות - ברלין או ניו יורק, אבל כרגע אני עונה; בבית! פה! בדיוק איפה שאני כרגע! כי המסע שלי עכשיו הוא פנימה.
אני ממש מקוה שבעוד זמן מה יתחשק לי לנסוע קצת לטייל, להריח ריחות של מקומות אחרים, לעשות שוב שופינג מסעיר, לאכול קרואסון בבית קפה צרפתי, לטייל בסנטרל פארק, או ללכת לתערוכה מגניבה לגמרי.
היום הזה יגיע, אני יודעת שהוא יגיע, מצב הרוח הטוב של הטיולים, הWanderlust שלי הוא ממש פה מעבר לפינה, בינתיים נראה מה אנשים אחרים ענו על השאלה הזו....
ישנם ימים ללא מרגוע
![]() | |
| via She Takes Flight |
גם עכשיו, כשהרגש העיקרי הוא תסכול, כשכל מה שאני רוצה זה לצרוח לעולם "זה לא פייר!!!!!", כשכל מה שאני יכולה זה לדפוק את הראש בקיר כי אין באמת על מי לכעוס או להאשים, גם עכשיו, ממש ברגע הזה, אני מבינה שכל זה הוא חלקים מהמסע שבו אני נמצאת, עוד אבן בדרך, עוד שביל שאני לא מצליחה לראות את כולו.
מנסה בכל כוחי לסמוך על הדרך ולהביט בה בעיניים פקוחות. נוכחת כל הזמן. נושמת.
הפסקול להיום הוא במילותיה של יונה וולך
"לא יכולתי לעשות עם זה כלום
אתה שומע לא יכולתי לעשות מזה כלום
זה היה אצלי בידים
ולא יכולתי לעשות עם זה כלום
ולא יכולתי לעשות מזה משהו
אתה שומע יכולתי לגמגם
מה רציתי להגיד
יכולתי להרגיש הכי רע שאפשר..."
אתה שומע לא יכולתי לעשות מזה כלום
זה היה אצלי בידים
ולא יכולתי לעשות עם זה כלום
ולא יכולתי לעשות מזה משהו
אתה שומע יכולתי לגמגם
מה רציתי להגיד
יכולתי להרגיש הכי רע שאפשר..."
תוויות:
אימהות
יום שבת, 21 בינואר 2012
יום רביעי, 18 בינואר 2012
יש לי סיכוי להינצל
![]() |
| via Out Came The Sun |
היום אביתר בנאי ידבר אותי, לי אין מלים...
"אני מרגיש שמשהו משתנה
העייפות תחלוף האור יעלה
ואז אכיר אותך יקירתי
ומיד תכירי את אותי
תמיד פחדתי להשתגע
שהלב יקפא ויתרוקן
אבל עכשיו כמו שאני יושב
יש לי סיכוי להינצל אני חושב..."
העייפות תחלוף האור יעלה
ואז אכיר אותך יקירתי
ומיד תכירי את אותי
תמיד פחדתי להשתגע
שהלב יקפא ויתרוקן
אבל עכשיו כמו שאני יושב
יש לי סיכוי להינצל אני חושב..."
תוויות:
אימהות
יום שלישי, 17 בינואר 2012
יום שני, 16 בינואר 2012
Oh The Places You'll Go
אחד הסופרים האהובים עליי הוא ד"ר סוס, שכתב ספרי ילדים ובעצם כתב פילוסופיה, פסיכולוגיה, חכמה, הומור ומה לא. אחד מספריו האהובים הוא "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" ובאנגלית Oh The Places You'll Go .
חברים מקסימים עוזבים היום את הארץ ויוצאים להרפתקה משלהם בעולם. ואני יוצאת למסע של חיי. ובשל שני אלה, אני מרגישה שאני חיבת לעצמי תזכורת למה יכול לקרות כשאתה יוצא למסע משנה חיים ומאפשר לעצמך לגלות עולמות חדשים.
חברים מקסימים עוזבים היום את הארץ ויוצאים להרפתקה משלהם בעולם. ואני יוצאת למסע של חיי. ובשל שני אלה, אני מרגישה שאני חיבת לעצמי תזכורת למה יכול לקרות כשאתה יוצא למסע משנה חיים ומאפשר לעצמך לגלות עולמות חדשים.
"עם רגליים בנעליים,
עם שכל בראש-
תימצא את הדרך שלך,
אל תחשוש.
אתה יכול ויודע, מוכן ומזומן,
ואתה הוא זה שיחליט לאן.
תסתכל ברחובות מלפנים, מאחור,
יש רחוב שתחליט "לא כדאי לבחור"
עם רגלים טובות, ועם שכל לחשוב,
תיזהר לא ללכת ברחוב קצת לא טוב.
אם בכלל לא תמצא
אף רחוב שתאהב-
תעזוב את העיר ותצא למרחב.
....שם קורים הדברים ,
שתדע לך,
תמשיך ותלך
ותראה שתגיע.
אם יוצאים
מגיעים למקומות נפלאים!
....לפעמים תסתבך,
לפעמים יש צרות,
תסתבך
בין המון ציפורים מוזרות.
תתקדם בזהירות,
בתבונה, זה לא קל.
החיים הם חכמה של שיווי משקל.
רק תזכור להיות זריז ואמין,
ואסור שתחליף רגל שמאל בימין.
תצליח? נכון?
תצליח! נכון!
(ילד) אתה עוד תזיז הרים.
אז אם שמך פוקסי, בוקסי,...נטע או לאה.
המקומות נפלאים!
זה היום שלך!
ההר מחכה!
אז...צא לדרך.
יום שבת, 14 בינואר 2012
כמו נוצה ברוח
![]() |
| via ThingsSheLoves |
הכל שברירי ובר חלוף, רגע הוא כאן ובזה שאחריו כבר איננו. כמה נדמה לנו שיש לנו שליטה על הדברים ובעצם אין. אחרי בשורות קשות על אישה יקרה מאוד שקיבלתי אתמול, נותר רק להתפלל לשלומה ולקוות. לטוב. שיבוא.
הניגון הזה ליווה אותי במהלך ההריון, ורק אחריו גיליתי את שמו "היום שאחרי". אני מרגישה שכל יום שחולף מקרב אותי אל היום שאחרי. היום הזה הוא לא קל. דווקא כשהצער מקבל מימדים אחרים, פנים שונות, הקושי לא הופך קל יותר, הוא רק מקבל צורה אחרת. מנסה להסתכל בעיניים פקוחות על הכאב, על האובדן, על כל הצער הזה וללכת קדימה.
להאזנה:
תוויות:
אימהות
יום שישי, 13 בינואר 2012
יום חמישי, 12 בינואר 2012
נכון לעכשיו
![]() | ||
| via Outcamethesun |
נכון לעכשיו לוקחת כל יום בנפרד. הכותרת של הבלוג הזה הפכה עוד יותר משמעותית כעת. כל יום צעד אחד קטן בדרך להחלמה ולא משנה כמה זמן זה ייקח, או באיזה מאמץ זה כרוך, אני אגיע לשם, לאט לאט, בצעדים קטנים ומדודים. אני לא מנסה להתגבר, אני מנסה לחיות עם הכאב ולצד האובדן. אני מלאת תקוה!
"תן לי יד
כדי שלא אפחד בדרך
כדי שלא אהיה יותר לבד
תן לי יד..."
תוויות:
אימהות
יום שני, 9 בינואר 2012
יום שישי, 6 בינואר 2012
יום חמישי, 5 בינואר 2012
מעבר למסך הדמעות
מנסה לראות גם מעבר למסך הדמעות.
מנסה לצעוד כל יום צעד קטן.
מנסה להתחיל לנשום מבלי להרגיש חנוקה.
לפעמים הכל ריק ואני חלולה, לפעמים מצליחה להתמלא.
לפעמים רוצה לבכות, לפעמים ממש לא רוצה.
רוצה למלא את הימים ואין לי מושג במה.
כבר מצליחה לראות אותי בנפרד ממנה ולא כיחידה אחת.
יודעת שהגרוע ביותר כבר מאחוריי ואני בדרך להחלמה.
קטנה, אמא אוהבת אותך מאוד מאוד מאוד.
תוויות:
אימהות
יום ראשון, 1 בינואר 2012
נומי פרח נומי, נומי ילדה קטנה
"שם בעפר ותכלת
חלקת שלום ישנה
נומי פרח נומי
נומי ילדה קטנה..."שבוע חלף מאז נדם ליבה של בתי הקטנה, תמה. תמה נולדה ביום שלישי, א' טבת 27/12/11 ,נר שמיני של חנוכה, ב 5:30 לפנות בוקר, לאור בוקר ראשון.
שבוע חלף, והתחילה לה שנה חדשה. מלאה בהבטחות חדשות והזדמנויות. לעת עתה כל מה שאני יכולה זה לזכור ולתת לזמן לעשות את שלו. חשוב לי שהעולם יידע שתמה עברה בו ולו לזמן קצר.
השיר שליווה אותי כל משך ההריון מקבל עכשיו משמעויות חדשות ואני בוחרת להקדיש אותו לתמה הקטנה.
תוויות:
אימהות
הירשם ל-
רשומות (Atom)













