בעוד יומיים יחלפו שלושה חודשים מהלידה, בעוד שבוע וחצי יסתימו ארבעה עשר שבועות של "חופשת הלידה". ארבעה עשר שבועות שנדמה היה שלא יסתיימו לעולם, שלא אצליח למלא, שבהם היה נדמה שנידונתי לימים מלאים בבטלה וחסרי מעש. ארבעה עשר השבועות הללו הפכו להיות מלאי תוכן. דווקא מתוך הבהלה הגדולה, החלטתי להפוך אותם לתהליך החלמה מלא משמעות ונדמה לי שהצלחתי.
מי שהייתי לפני ארבעה עשר שבועות איננה עוד והאני החדשה שמגיחה במקומה בשלה יותר, בוגרת יותר, מפוקחת יותר ואופטימית להפליא.
מחר יהיה היום הראשון שלי בחזרה בגן. אמנם חצי יום ואמנם עוד לא לגמרי רשמי אבל ממש בתפקיד, ואני מתרגשת כמו היה זה היום הראשון שלי שם מעולם.
מחר לראשונה מזה שלושה חודשים, אתעורר מוקדם, וכשהילדים יגיעו לגן אהיה שם לקבל את פניהם בחיוך, בחיבוק ובעיקר בהכרת תודה, כי הרבה בזכות המקום הזה ומי שמאכלס אותו, הצלחתי לקום שוב על רגליי.
יוצאת לדרך בהתרגשות גדולה......
4 תגובות:
שיהיה המון המון בהצלחה בדרך החדשה!
מכל הלב
תודה הגר, מרגישה את התמיכה עד כאן
שמחה שאת חוזרת, חיכינו לך.
בהצלחה, יקירה...
שמחה שיש לך את המקום הטוב הזה עם הילדים שאוהבים אותך כל כך!
הוסף רשומת תגובה